<h1>ספר כריתות לרבינו שמשון מקינון — לשון לימודים שער שלישי</h1>
<h2>דף ג.</h2>
מצינו שיש מי שאמר עונשין מן הדין וכולי עלמא אין מזהירין מן הדין, בתחלת השוחט והמעלה (זבחים ק"ו ע"ב) על הא דקאמר תיתי מקל וחומר ממותיר, ומה מותיר שלא ענש הזהיר וכו' עד וכי מזהירין מן הדין, וכן בפירקא בתרא דמכות (י"ז ע"ב), ופירקא קמא דכריתות (ג' ע"א) רבי יצחק סובר עונשין מן הדין, אע"ג דדחו ליה, ובריש ספרי (נשא פסקא א') משמע דרבי אית ליה עונשין מן הדין, גבי אם נדחו טמאים ממחנה לויה הקל, בהך מילתא בשני מקומות, משום דרבי אית ליה עונשין מן הדין וע"ש. עוד מצינו כי מזהירין מן הדין, היכא דהקל וחומר אתא לגלויי דקרא איירי בכל ענין, אע"ג דפשטיה לא משמע דאיירי אלא בחד עניינא, פרק שבועת העדות (שבועות ל"א ע"ב) דקאמר התם מפי אחרים חייב מפי עצמו לא כ"ש, ובתוספתא דשבועות (פ"ג) איכא כי האי טעמא, דתני התם שמעה מפי אחרים מפי עצמו מנין, ת"ל כי תחטא לרבות השומע מפי עצמו כשומע מפי אחרים דברי רבי שמעון, רבי יהודה בן בתירא אומר אינו צריך קל וחומר הוא, ומה אם נדרים שאין חייבים עליהם מפי אחרים חייבים עליהם מפי עצמו, שבועה שחייב עליה מפי אחרים אינו דין שחייב עליה מפי עצמו, אמר רבי יהודה נמתי לפני רבי יהודה בן בתירא וכי עונשין מן הדין אמר בתחלה אין עונשין אלא כ"מ שתפש הכתוב מוצאן עונשין מן הדין, משמע דרבי שמעון אית ליה דאין מזהירין מן הדין בשום עניינא ולכך איצטריך קרא, ובזה ניחא סוגיא דפרק שבועת העדות, דמשמע דיש מאן דלית ליה קל וחומר דלעיל דאמר מפי אחרים חייב מפי עצמו לא כ"ש מדאיצטריך ג"ש דתחטא תחטא, וגם המקשה דאיצטריך ליה לתרוצי דמקל וחומר נפקא ליה.
<h2>דף ג:</h2>
פעמים יש כמה פירוקים והאמורא לא חש לתרץ אלא חד מינייהו, גבי הא דרב כהנא בפ' החולץ אמריתא לשמעתא קמיה דרב זביד מנהרדעא, א"ל אי הכי דקאמר ליה ר' עקיבא בלוקח עבד בין השמשות ולא הספיק למול, ולישני ליה הא, וליטעמיך לישני ליה הך, אלא חד מתרי או מתלת טעמי נקט.
<h2>דף יא:</h2>
מגו לא אמרינן היכא דמשים עצמו רשע, דאינו נאמן לומר לא אכלתי מגו דיכול לומר מזיד הייתי, גבי אמרו לו שנים אכלת חלב כריתות (י"א ע"ב), וגבי פלוני רבעני לרצוני סנהדרין (ט' ע"ב), ולא מהימן במגו דאי בעי אמר לאונסי, משמע מתוך אלה הדברים שאינו נאמן לומר דבר אחד אע"ג דלא משוי נפשיה רשיעא מגו דמצי למימר דבר דמשוי נפשיה רשיעא. וכן להיפך לא מהימן למשוי נפשיה רשיעא מגו דאי בעי אמר טענה דלא משוי נפשיה רשיעא.
